טרק סובב אנאפורנה

הטרק הוא אחד הפופולריים בנפאל, עורך בערך 11 ימים ומגיעים בו בשיא לגובה של 5416 מטרים. מאתגר אבל בעיניי לגמרי אפשרי לכולם.

את הטרק סגרתי דרך סוכנות שלום, היה לי נוח להגיע למקום שהרבה ישראלים יוצאים ממנו כי באתי לבד.

בטרק האנאפורנה חובה לצאת עם פורטר או מדריך. אני מצאתי מישהו שרוצה לחלוק איתי פורטר גייד ויחד יצאנו. באותו היום יצאו איתנו עוד כמה צמדים ושלשות כאלו ויצא שנהיינו קבוצה ממש כיפית.

באופן כללי זה די דינמי ופוגשים המון אנשים במהלך הטרק, ככה שגם אם יצא שלא התחברתם לאנשים שאיתכם, או שהם חזרו באמצע מסיבה כלשהי- די קל להחליף קבוצה או להצטרף למישהו אחר.

במהלך הטרק הפורטרים שלנו דאגו להכל, אבל עם זאת הבחירה הייתה אצלנו. הם עזרו בסגירת חדרים, נסיעות, הזמנת אוכל ועוד.

המחיר בכפרים (אוכל ולינה) עולה ככל שמטפסים בגובה. לדוגמא, אני הוצאתי בימים הראשונים סביבות 1500 רופי ליום, ובימים האחרונים הגעתי כבר ל2500 רופי.

ממליצה בחום על הפורטר סזאן שבאמת היה כל מה שהיינו צריכים!

האינסגרם של סזאן

עלויות:

- 60$: 2 פרמיטים (אישורים שחובה לשלם), ונסיעה בואן של הסוכנות למקום הראשון אליו הגענו.

-220$: פורטר גייד ל11 ימים (20$ ליום). לכן שווה לחלוק עם עוד בנאדם או שניים ואז מתחלקים במחיר. פורטר יכול לסחוב עד 15 ק״ג סכ״ה.

- 50,000 רופי נפאלי: הסכום שהמליצו לי בסוכנות להביא איתי (בטרק אין כספומטים וכדאי להביא אקסטרה לכל צרה).

רשימת ציוד:

זו הרשימה שהביאו לי בסוכנות-

כל ציוד שחסר אפשר לקנות בתאמל, היא מפוצצת בחנויות ציוד טיולים. אני קניתי אצל goreto, חנות מומלצת בקרב ישראלים, המחירים טובים והמוכרים יודעים לייעץ ולהכווין למה שצריך.

אני מוסיפה כמה דברים אקסטרה ששמחנו שהבאנו:

• שקיות ניילון- בימים של שלג אפשר לשים מעל הגרביים שלא ירטבו

• מטען נייד

• אוזניות

• ספר וקלפים- יש הרבה זמן פנוי בכפרים כשמסיימים את ההליכה

• תיונים- אפשר לבקש מים חמים

*לי לא היה צורך בשק שינה או ליינר, בכל מקום שביקשנו עוד שמיכה הביאו לנו וזה היה מספיק.

סיפור דרך:

יום 1- קטמנדו-סאנגיי

הגענו ב6 בבוקר לסוכנות שלום, איחדנו תיקים לתיק אחד בשביל הפורטר, את שאר הציוד השארנו בתיק השני והסוכנות כבר העבירה לנו את זה לפוקרה, איפה שמסיימים את הטרק. יצאנו עם הואן של הסוכנות חצי דרך, ומשם לקחנו ג׳יפ לסאנגיי. על הג׳יפ צריך לשלם בנפרד, עולה בערך 10$ לאדם (תלוי כמה חולקים את הג׳יפ). צריך לשלם גם על הפורטר שלכם.

מגיעים לסאנגיי וישנים שם לילה ראשון בגובה 1100 מ׳.

יום 2- סאנגיי-טל

היום הראשון של ההליכה, בערך 15 ק״מ. ישנים בגובה 1700 מ׳.

יום 3- טל-דונקיו

הנוף דומה ליום הקודם וגם ליום הבא, בימים האלו ההליכה ביער, לצד נהר מרשים, קצת מפלים בדרך. ישנים בגובה 2300 מ׳

יום 4- דונקיו-צ׳אמה

ההליכה די דומה, כ10 ק״מ ביום הזה. וישנים בגובה 2740 מ׳.

יום 5- צ׳אמה- אפר פיסאנג

ביום הזה כבר מגיעים לגובה 3300 מ׳. מתחיל להיות קר יותר ורואים קצת יותר שלג. אני התחלתי לקחת כדורי גובה בנקודה הזאת. לקחתי חצי כדור בבוקר וחצי כדור בערב כל יום, מהיום הזה עד סוף הטרק (אבל זה כמובן תתייעצו עם רופאיכם ולא איתי). יש גם כאלו שלא לוקחים כדורי גובה, אני העדפתי למנוע מראש.

בנוסף, ביום הזה עושים עוד הליכה של כמה מטרים לגובה בכפר שישנים בו, ויורדים למטה, כדי להתרגל לגובה ולהקל על השינה ועל היום הבא.

יום 6- אפר פיסאנג- נאוול

בעיקרון יש שתי דרכים שאפשר ללכת, אחת כוללת לינה בנאוול (מה שאני עשיתי), השנייה היא להמשיך ישירות למאנאנג (הכפר הבא), ולהשאר שם עוד יום מנוחה אקסטרה בשביל להסתגל לגובה. בגלל שנאוול יותר גבוה ממאנאנג (3660 מ׳), אנחנו יכולנו לוותר על יום מנוחה, ולהמשיך ישר אחרי לילה אחד במאנאנג.

בנאוול ירד לנו שלג והיה קפוא אך ממש ממש יפה.

יום 7- נאוול-מנאנג

הליכה קצרה ומישורית/ירידה. במאנאנג ישנים בגובה 3540 מ׳. מאנאנג היא כפר חמוד וכיפי. יש בו מקום שמקרין סרטים, מאפיות טעימות, מוזיאון קטן, ובכללי קצת יותר אפשרויות מבשאר הכפרים. ככה שלמי שלא בלחץ של זמן או מזג אוויר אולי שווה לעשות שם יום נוסף בכל מקרה.

זוהי גם הנקודה האחרונה אליה מגיעים ג׳יפים, לכן מי שלא מרגיש טוב צריך לחכות שם למקרה שיחליט לרדת ולא להמשיך. אחרי זה זה כבר יותר בעייתי וצריך להיעזר בסוס או מסוק.

כשאנחנו הגענו למנאנג הרבה אנשים ירדו חזרה כי כבר חיכו שם כמה ימים בגלל המזג אוויר שלא איפשר להתקדם. במזל לנו הוא האיר פנים ואיך שהגענו נהיו כמה ימי שמש רצופים שאפשרו לנו לעשות את הכל עד הסוף.

יום 8- מאנאנג- יאקראקה

בימים אחרי מנאנג, בגלל הגובה והחוסר בחמצן ההליכה נהיית מאתגרת יותר, ולכן הולכים מספר קטן יותר של קילומטרים בכל יום. בנוסף, מאחרי מאנאג גם אין קליטה או וויפיי יותר, תתכוננו מראש :)

הגובה ביאקרקה 4018 מ׳

יום 9- יאקרקה- טרונג פדי

עוד יום קצר יחסית אך מאתגר. היום האחרון לפני הפאס! ישנים בגובה 4450 מ׳.

יום 10- הפאס!

היום הכי מאתגר. היציאה היא לפנות בוקר, סביבות 4-5. ההליכה בגובה קשה, בנוסף היא בשלג ברובה. יש בערך 4 שעות של עלייה עד לפאס (המקום עם כל הדגלים, שיא הגובה) ואז עוד 4 שעות של ירידה מאתגרת לא פחות. אני ממש נהנתי. הנופים פסיכיים וזו הייתה הליכה שלא יצא לי לעשות כמותה אף פעם. שמתי קצת מוזיקה באוזניות והיה מדהים.

בסך הכל עולים ביום הזה כקילמוטר גובה כשהשיא בפאס הוא 5416 מ׳. ואז יורדים עוד קצת יותר מקילומטר.

כשמסיימים את הירידה יש מספר אפשרויות להמשך. אנחנו בחרנו לקחת ג׳יפ ישר משם לעיירה בשם טאטופאני (נסיעה של כחמש שעות בדרך מאתגרת). בטאטופני יש מעיינות חמים שאפשר לבקר בהם בבוקר אחרי, ובכללי בחרנו בזה כי העדפנו לחלק את הדרך לפוקרה ליומיים ולא לעשות את זה בנסיעה אחת ארוכה מאוד.

יום 11- חזרה לפוקרה

אנחנו לקחנו ג׳יפ מטאטופאני לפוקרה, עוד נסיעה של בערך 5-6 שעות. חשוב לציין שאת כל הנסיעות האלה צריך לשלם גם בשביל הפורטרים. אבל הסכומים באמת לא נוראיים כי זה מתחלק בין כולם.

בפוקרה הגענו לסוכנות שלום, שם חיכו לנו התיקים עם שאר הציוד שהשארנו בקטמנדו.

נתנו טיפ לפורטרים, (אנחנו נתנו 6000 רופי לכל פורטר). וזהו, מכאן כל אחד לדרכו.